הסרט טרויה

הערה: קריאה אחרי הצפייה בסרט מעניקה בסיס משותף ומסייעת בהבנה

 

 את הסרט הזה משך אותי לראות דווקא השיר המייצג אותו, שמילותיו ממחישות באופן צורב את הנושא המרכזי בסרט:

".. remember I will still be here as long as you hold me in your memory"

"I'm with you wenever you tell my story.. For I.. I'm all I've done "

שאלה גדולה שכאילו מבטאת את קולו של אכילס בסרט, מוצגת כאן/בשיר, לבחינתך: שאלה שכדאי לנסות ולהתמודד איתה..
"מה נותר ממך אחרי לכתך מן בעולם.."? נסה/י, יום אחד, לחיות לאור השאלה הזו. מה עשוי להשתנות בחייך?
השאלה עשויה להיות מטלטלת.. להזמין בדיקה של האופן בו הנך מתמודד כיום עם חייך, האם הנך חי אותם במלאות? האם הכיוון מתאים?
שאלה שמזמינה גם בדיקה כלשהי של הערכים, הדברים המשמעותיים לך, ושל האופן בו כדאי לפעול להשיגם. לכל השקפת עולם, יש מעשים/פעולות שתומכות בה וממשות אותה באופן ישיר או עקיף.

השיר אומר: "אני, אלו כל המעשים שלי". לאחר מותי, אמשיך לחיות כל עוד יהיה מישהו שיחשוב עלי, על מעשיי, על המופע שהופעתי כאן בעולם. אם נזכרים בי, מחזיקים אותי נוכח בהווה/בחיים. זה רעיון שכדאי לחשוב עליו לרגע. שמות של רחובות ניתנים לאישים שונים, מתוך אותה מחשבה. להשאיר זכר לאדם כדרך להוקיר את פועלו.

אכילס(ברד פיט) מוצג בסרט כלוחם חופשי, בשונה מהמקובל בתקופתו. הוא שואף לקנות לעצמו חיי נצח מעל דפי ההסטוריה  (כדרך המלכים) בזכות נצחונות והישגים בקרבות. עניין זה שהיה מאוד מקובל אז, מכוון להקדשה של המוות עצמו כדרך לזכות בערך שלכאורה ממוקם מעל החיים עצמם והוא, חיי נצח. חיי תהילה שמושגים רק לאחר מותו ההרואי של האדם. אומץ ליבו ואיכויות הלוחם שבו הופכים את אכילס לבלתי מנוצח ולאטרקטיבי. אך לכל לוחם נקודות טורפה. ובאופן טראגי, כשהוא מוצא את אושרו, הוא מוצא גם את מותו. זו שאלה, אם היה מוכן לשנות את השקפת עולמו לו רק היה נשאר חיים לחיותם. ברגע אחד של נצח בזרועות אהובתו הוא מבין משהו חדש על טעם החיים. באותו רגע אולי היה מוכן לוותר על ההשגים שנקנו בקרבות מתוך זלזול בחיי אדם, כדי לחוות עוד מעולם חדש של משמעויות שנפתח בפניו - מרגע שפתח את ליבו. 

האם טרויה הוא סרט על מלחמה?

אי אפשר להתעלם מקרבות האדירים המתחוללים בסרט מתחילתו ועד סופו. אך המלחמה היא רק רקע להשקפות העולם המאפשרות אותה. האחת, ממקמת את הכוח בידי האלים, בידי הגורל, בידי כוח עליון (דטרמיניזם - הובס, קולקטיביזם - היגל) שהמדינה או המלך הם נצגיו. האחרת, מעניקה ערך לחייו של הפרט, לשאיפותיו ובחירותיו (ג'ון לוק, איין ראנד). 3200 שנה קודם לזמננו, רעיון ערכו של הפרט היה נחלתם של בודדים. לכן, מוערכים אף יותר, אלו שהעזו לבחור לעצמם.

קדושת החיים וקידוש  המוות

חשיבות רבה יש לסצנה הפותחת והסוגרת בסרט. הראשונה מציגה את הזילזול בחיי אדם, קצה אחד, והאחרונה את ערך חיי אדם, ואת האהבה, הקצה המנוגד. 

בפתיחה - גוויות מוטלות על הארץ, נרקבות בשמש לאחר קרב נוסף, ואין דורש להן.

בסיום - התוצאה של כל אחת מהגישות לחיי אדם שבסרט: אלו שבחרו במלחמה, מתים בתוך חורבות מעושנים, אלו שבחרו באהבה, צועדים הרחק משם בנוף ירוק. ​

אכילס מייצג בחירה חופשית, בתקופה שבה האדם הוא צמית/כלי משחק בידו של מלך. הוא נלחם רק על פי רצונו החופשי ובחירתו. מסכן את חייו רק בהתאם למטרות שרצה להשיג ואף ייעץ לכל מי שהקשיב לו, שלא להישמע לשיגיונותיו של מלך טיפש זה או אחר, וגם לא לפקודותיו שלו עצמו. בתקופה בה האמונה הרווחת היא שאין באמת ערך לחייו של אדם יחיד, אלא יש רק משמעות למערכה - למדינה, מייצג אכילס את הרעיון המאוד נדיר לתקופה, כי כל אדם אחראי חייו, וכל אדם יכול לבחור מטרות לחייו ומשמעות לפועלו.

דמות האב הזקן בסרטים באה בד"כ ללמד משהו חכם מנסיון חיים עשיר.

פאוס מלך טרויה מסתכן כדי להציל את גופת בנו האהוב, ואומר לפאריס: "נלחמתי במהלך חיי בשל כל כך הרבה שיקולים, כדי לנצח, לזכות בהערכה, כבוד, תהילה, ממון, להלחם בשל אהבה לאישה נראה לי היום הסיבה הטובה מכולן". אישה מייצגת אהבה, היקשרות, המשכיות, חיבור, אחדות. במילים אחרות, את החיים.

חיי נצח

הסרט מתמקד בעיקר בדמותו של אכילס. האופן בו בחר לחיות (כפי שהוא מוצג בסרט), הופך אותו בעיני... לדמות הראויה להיזכר.