ספונטאניות - הדרך לחופש

הספונטאניות היא המאפשרת לנו להביע את עצמנו, לתת לעצמנו ביטוי! הבעה חופשית היא הדרך לחוות את עצמנו, ולהכיר את עצמנו - לאחרים ולנו. הכרות עצמית זו חיונית. היא מאפשרת לנו מגע עם מהותנו.

היעדר ספונטאניות

ככל שילד מפנים ומציית לכללי האיפוק והריסון הנהוגים בחברתו, הוא נראה פחות ילד ויותר מבוגר. תהליך זה, לרוב מתאפשר הודות להטמעת הקודים מבחוץ פנימה, אימוץ הכללים החברתיים, למידת האסור והמותר, תהליך שמתחיל עם היוולדנו, ודורש ציות לצו חיצוני (שלא תמיד תואם את ההגיון הפנימי של האדם). אדם שנולד כגבר ומרגיש משיכה לבגדי נשים להתנהגות נשית, נאלץ מגיל ינקות לציית לכללים שכלל לא תואמים לאמת הפנימית שלו. משום כך ככל שהחברה מחזיקה ברמת נוקשות גבוהה יותר, מתאפשרת פחות ספונטאניות וביטוי רגשי אוטנטי לחברים בה. אדם שמורגל להפנים חוקים ונוהגים כמחייבים, מורגל להימצא פחות במגע עם הרחשים הפנימיים הנובעים מתוכו - מנפשו. הוא מורגל שלא לתת להם ביטוי, שלא לאפשר אותם, מורגל להטות את הקשב כלפי חוץ כדי לקלוט דרך אחרים מה נכון, ולא להקשיב כלפי פנים. עם הזמן נעלמים מעיניו (מחושיו) ההיבטים האלו של עצמו ולמעשה בכך הוא מעלים את חיותו, את הווייתו הייחודית מהקיום. לכן, לרוב, ככל שאדם מציג בחלון הראווה שלו איפוק, רשמיות, ציות לכללים, ככל שהוא דורש זאת מאחרים סביבו, נקשר זאת עם ניתוק מעצמו - עם העדר איפשור ומגע ספונטאני בחוויית קיומו.

לכל אחד רמה אחרת של ספונטאניות או לחילופין של עצירות/משמעת/נוקשות. כדאי לעצור רגע ולבדוק איפה האיפוק והעצירות מראה עצמה ביומיום שלך? ומהם המקומות בהם הנך בהתנהלות חופשית ממש! האם יש כאלה? אחת לשבוע? מתי ואיפה זה קורה? מהם התנאים שמאפשרים זאת?

ריקוד - ריקוד יכול להעיד על המידה בה אדם מרשה לעצמו ספונטאניות, זרימה, חופש. כשקיים מתח, חרדה, הקפדה בחוויה הקיומית, יבוטא הדבר גם בריקוד. התנועה תהייה עצורה כמו ילד שמצייר כשאסור לו לצאת מהקווים..

בספונטאניות אין חשש מטעות. יש זרימה. התנהגות חופשית וזורמת בד"כ מאפיינת ילדים. מבוגרים משתמשים במסיכה, בפילטרים שמערימים מעצורים. מה אפשר לעשות כדי לשלב יותר ספונטאניות במיומיום? איך בעצם נוכל להרשות לעצמנו לעשות יותר 'פאשלות'.. לעשות יותר 'שטויות', להסכים 'להסתכן' בלעורר צחוק?

מה יכול לעזור לחקיין/ית לסטנדאפיסט/ית שבך לצאת? לרקדנ/ית, לליצנ/ית, לבלתי הגיונ/ית.. יש לנו חג פורים.. פעם בשנה שמאפשר בדיוק את זה, יש חוגים כמו תאטרון פלייבק, יוגה צחוק, ליצנות רפואית, כדאי להנות מאפשרויות אלו,  לחגוג פורים פרטי מדי פעם, זה לא מסוכן פיזית, בד"כ לא מכאיב... ובהחלט תורם לבריאות!

בסרטון הבא דוגמא למהי ספונטאניות. טוב שיש ממי ללמוד..