ט' באב - 9 באב

בשל שנחרב בית המקדש ביום זה, נקבע כי יש לנהוג בו מנהגי אבלות, צום ותענית. מנהגים אלו, באם הם נשמרים, ממקדים את ההכרה המודעת, דווקא ברעיון החורבן, ובגורם לו - ב 'שנאת החינם'. בגני הילדים מסופר שוב ושוב הסיפור על קמצא ובר - קמצא, ודרכו למד הדור הבא כי יש שנאת חינם ובגללה נחרב בית המקדש. ככל שנמקד את הכרתנו ברעיון השנאה, כך תלך ותתבסס השפעתה.

על כן, ברצוני להציע, כי יום זה של ט' באב יוקדש - ל 'אהבת חינם'. ליצירת מנהג חדש של בניה ע"י: פגישות עם עמיתים (שאיתם יש לנו עימות). בעיקר כדי להשיג חיבור חי ומחודש בתוך יחסים אישיים שיש בהם קושי. ליצור מ 'בר - פלוגתא' - 'בן שיח'.

 

 

התמקדות ביצירת חיבור

את הדבר בו אנו מעוניינים נגביר ובו נתמקד. לא חורבן כי אם בניה. לא שנאת חינם, אלא קירוב לבבות. ביחד. ולמה כדאי להשקיע בשיפור יחסים המכילים יותר כעס / שנאה / עויינות? כי יחסים אלו דווקא מחלישים אותנו יותר, ולכן כל שיפור שנשיג ישחרר אותנו יותר ויעמיד לרשותנו מאגר מחודש של כוחות שיסייעו לנו בכל שאר היחסים גם יחד.

ריבים קיימים, בתוך משפחות,. בתוך קבוצות, בין קבוצות מסוגים שונים. ככל שנתמקד ביצירת שינוי ביחסים בין אדם לאדם, נחווה אחרת גם יחסים שלנו מול הקבוצות אליהן אנו משוייכים. יחסים בתוך המשפחה (למשל בין האח שנצרב בו הרעיון שהיה הכבשה השחורה ובין האח הקטן שנדמה שהיה אהוב ביותר ע"י האם). האם אפשר לוותר על הכעס? על הצורך לפגוע בזה שקיבל יותר ממני? בין חברים (למשל מול אותו אדם שאיכזב כי לא עמד לצידי בשעת צרה), האם אפשר לוותר על העויינות, האכזבה ולנסות לראות את הנסיבות אחרת? כדאי לנסות. כי ככל שנשיג הרמוניה רבה יותר ביחסינו הקרובים כך יושפעו גם תחושותנו בתוך המעגלים הרחבים יותר של קיומנו.

אהבה היא המצב הפתוח ללא מחיצות או מסיכות, שבו אנו חשים בטוחים, שלמים, ומתוך כך גם קרובים ומעניקים. מצב שמאפשר לנו להתאחד עם האחר, להרגיש במכנה המשותף שלנו איתו ולגשר על פערים אפשריים.

ביום ט' באב המוקדש לאהבה אפשר למסד טכסים שונים הקשורים באירוח (דלת פתוחה וכד'), או כיוזמה הקרויה "יום. מעשים טובים". אך מיקוד המאמץ בגישור - יהיה אפקטיבי הרבה יותר. הבדל משמעותי נשיג אם נתמקד ב ט' באב - בעניין אמיתי מבית: לא בעזרה לאנשים זרים שאין לנו איתם עבר טעון, לא באירוח של אנשים אהובים, שקל לנו מאוד להיות בחברתם, לא במה שבמילא קורה בכל שאר החגים... אוכל ומשתה ועוד מפגש עם אנשים שנוח לנו בחברתם. אלא באותם אנשים ספציפיים, שיש לנו כעס, איבה, עניין לא פתור מולם. אם נוכל ליזום מפגש מחבר איתם, נאפשר התגברות שתוביל אל שינוי משמעותי בחיינו.


האומץ לאהוב

נדרש אומץ לומר דברים של אמת. להישיר מבט בעיניים, להתקרב. נדרש אומץ לשתוק מול היריב ולהרגיש. נדרש אומץ לאהבה. במקרים מסוימים כדאי להעזר בליווי מקצועי מתאים. זה משתלם. הצלחה מסוג כזה, תשפיע לא רק על הקשר עצמו שישתפר, אלא גם על הבטים נוספים בחייו של הפועל לתיקון. יצירת אחדות ושלום פנימיים ע"י התגברות והתנקות מכאב, משפיעה בכל מישורי החיים. בהצלחה.